Traditions of the Rabbis/מסורות הרבנים

Languages	English , Español, Français, Deutsch, Русский, עִברִית, عربي, हिंदी, 中文, 日本語

[[answer infobox | מסורות מעשה ידי אדם הן הכללים והתקנות שמשנים, מוסיפים או מגרעים ממצוות כתבי הקודש. בזמן ישוע, עם ישראל [המורכב ברובו מעם יהודי כבר סטה מהמצוות. מאז, מצוות כתבי הקודש שונו במידה רבה או הוחלפו בכללים ומסורות רבניים ו/או בצורות פולחן מיסטיות פגאניות }}

מהן מסורות הרבנים?

הנושא המרכזי של ישועה בכתבי הקודש הוא קבלת המשיח כמושיע חייו של אדם. אלה המקבלים את המשיח הופכים לחברים בספר החיים. מאמינים משיחיים בדרך כלל מנסים לשמור את המצוות והחוקים כחלק מיחסי הברית. עם זאת, מאמינים יהודים משיחיים עוקבים אחר התרבות והמסורות המקודשות של הרבנים, שאינם כהנים ודחו את ישוע כמושיע, ואת התורה שבעל פה כפי שהיא נמצאת בתלמוד, בקבלה ובזוהר. ליהדות המשיחית יש מסורות ואמונות רבות שהוסיפו או שינו את המצוות המצויות בכתובים ולכן הן מבדילות מאמינים משיחיים ממאמינים אחרים במשיח.

תיבת מידע על כתבי הקודש

במאות האחרונות, חלה התפתחות של חרדים, אורתודוקסים, רפורמים וגרסאות אחרות של היהדות אשר שומרים על התורה והתלמוד בהיקפים שונים. ישנן גם יהודים משיחיים, שורשים עבריים ותנועת שני הבתים אשר מאמינים במשיח, אך לאחר מכן מפרשים את חייו באמצעות מסורות רבניות מהתלמוד באותו אופן.

למרבה הצער, מסורות רבניות נוצרו כדי להכחיש את ישוע כמשיח. הן מפספסות לחלוטין את הצורך במושיע. במקום זאת, הן מתמקדות לעתים קרובות בכך שישראל היא אור לגויים ומייצרות צורות פולחן חדשות. זוהי אירוניה מוזרה מאוד לקחת את המסורות הללו המכחישות את המשיח ולנסות להוסיף ציפוי דק או כיסוי של משמעות התומכת במשיח.

כיצד נוצרה היהדות הרבנית?

תקופת ישוע הייתה מורכבת הרבה יותר מבחינה דתית, פוליטית וחברתית ממה שרוב האנשים מבינים. בהסבר פשוט, הצדוקים היו קשורים לבית המקדש ולקורבנות בעוד שהפרושים היו קשורים ללימוד והוראה. כאשר בית המקדש נהרס בשנת 70 לספירה, הסמכות, הכוח, המנהיגות והשליטה עברו מהצדוקים לפרושים והחלה התקדמות איטית לעבר היהדות הרבנית. דבר זה סימן את תנועת הפולחן הרחק מבית המקדש בירושלים אל בית הכנסת המקומי. הפרושים לא היו כהנים משושלת אהרון, אך כעת הם טענו לעצמם את הסמכות להחליט כיצד העם יתפלל.

התורה שבעל פה

הפרושים האמינו בסמכות התורה שבעל פה, שהיא קבוצה נוספת של מצוות שלטענתם ניתנה למשה ונמסרה בעל פה לאורך המאות. מצוות אלה ייכתבו במאה השלישית לספירה וידועות כמשנה, או החלק הראשון של התלמוד. פירושים על משמעות חוקים אלה נכתבו ונודעו כגמרא, שהיא החלק האחרון של התלמוד. ספר חוקים חדש זה הוא המוקד העיקרי של היהדות האורתודוקסית והוא מועתק רבות בתוך היהדות המשיחית.

המדרש

הרבנים אומרים שלא ניתן להבין את התורה שבכתב (התנ"ך או הברית הישנה) מבלי להכיר את התורה שבעל פה. תחת רעיון זה, הרבנים הופכים ליחידים המסוגלים לפרש נכון את כתבי הקודש, ולכן הם היחידים שיש להם סמכות. הם טוענים עוד כי כתבי הקודש כתובים ב"קוד" שיש לפרש לאחר מכן. צורת פירוש המדרש של כתבי הקודש משתמשת לעתים קרובות במסננים המתעלמים מהניסוח או מההקשר של הקטע ומאפשרים יצירת מסורות חדשות.

תלמוד, קבלה וספר הזוהר

הבסיס לרבים מכתבי התלמוד מגיע מהקבלה והזוהר. אלה הם בעצם צורה יהודית של מיסטיקה... חשבו על כישוף עם טוויסט יהודי שמנסה להשפיע על ההיבטים הפיזיים והרוחניים של החיים.

מסורת מקודשת

מנהגי הרבנים ומעשיהם הופכים לעתים קרובות למצוות שחייבות להישמר על ידי כולם. יתר על כן, מסורות מסוימות נוצרות פשוט משום שרב אמר שזה חייב להיות כך ללא כל בסיס מהכתובים. זה לוקח את המנהגים והמצוות של בני אדם וקורא להם מצוות ה'. אלה בדיוק הדברים מתורת הפרושים שהמשיח הזהיר את העם לא ללכת לפיהם.

הרבנים בבתי הכנסת שלהם

אמנם לא באמת כהונה חדשה (הרבנים שומרים תפקידים מסוימים לכוהנים אהרוניים אמיתיים), הרבנים בהחלט לקחו על עצמם כמה תפקידי כוהנים ופיתחו קודי פולחן וקידוש משלהם בהיעדר בית מקדש. אבל פשוט לציין שרב בבית כנסת עם התלמוד אינו זהה לכהן במשכן עם הברית.

תרבות יהודית ומשיחית

בתוך היהדות המשיחית, קיים לחץ חברתי חזק להפוך ל'יהודי' הן בתרבות והן בפולחן תוך שמירה על אמונה במשיח. עם זאת, זה מתעלם מכך שעם ישראל הורכב במקור משנים עשר השבטים ועוד אנשים מעמים אחרים ושהפולחן התבסס סביב בית המקדש. יתר על כן, היא מתעלמת מכך שהתרבות היהודית המודרנית התגבשה במהלך אלפיים השנים האחרונות ואינה זהה למה שהיה ניתן למצוא בתקופת התנ"ך. הפיכה ל"יהודי" אינה הכרח כדי להפוך למאמין במשיח.

תיאולוגיית החלפה אפרית כפירה

קיימים גם, בתוך היהדות המשיחית, כאלה המעוניינים להפוך לחלק מישראל על ידי טענת מוצא לשבטים הצפוניים האבודים. קשה, אם לא בלתי אפשרי, להוכיח זאת ולפעמים נטען על סמך אמונה בלבד. ישנן כמה נבואות על איחוד שבטי ישראל הצפוניים והדרומיים. עם זאת, ישנן קבוצות המדגישות יתר על המידה את הרעיון הזה, מנסות להגשים את הנבואות הללו כיום, או יוצרות תיאוריות כיצד זה יקרה בעתיד. בקיצוניות, קבוצות אלה טוענות לעליונות על שבט יהודה. גישה מסוג זה מפרידה את העם במקום לאחד אותו במשיח.

יהודי וגוי

ישנה אמונה כללית ביהדות האורתודוקסית ששמירת המצוות היא דבר שייך רק לעם היהודי ולא לגויים. תפיסה זו עוברת לעיתים גם לקבוצות בתוך היהדות המשיחית. זה יוצר מערכת דו-מפלסית של מאמינים, כאשר קבוצה אחת מקיימת והקבוצה השנייה אינה מקיימת את כל המצוות. עם זאת, המצוות והחוקים מיועדים לכל עם ישראל והם הוראותיו לחיים. אין הבחנה בין מאמינים יהודים, ישראלים וגויים במשיח.

חגים יהודיים

לרבנים יש טקסים וסמליות מורכבים לחגי הברית וימי העצרת, המסוכמים בויקרא פרק כ"ג.

מחזור מטוני ודחיות

הרבנים טענו לסמכות לקבוע את זמני לוח השנה, כולל תחילת החודשים והשנים, כמו גם את תזמון ימי העצרת. הם עוקבים בעיקרון אחר המחזור המטוני, הפועל על פי תבנית ירחי של 19 שנים, עם כמה דחיות נוספות, אשר מקלות על המעקב אחר מסורות רבניות אחרות. למרות שלוח שנה זה יהיה דומה לזה שנמצא בכתובים, שיטה זו מזניחה את הקשר הישיר שהיה לחגים עם זמני הקציר.

דחיית המשיח

הפרשנויות הרבניות לחגים מתמקדות בהיסטוריה המילולית של עם ישראל או במה שהעם יכול לעשות כדי להשיג ישועה. מכיוון שהם לא קיבלו את המשיח שבא (ויבוא שוב), המשמעות האמיתית של אסיפות החגים, המסמלות את עבודתו של המשיח, מתפספסת. יתר על כן, מסורות רבות של רבנים שחסרות או מכחישות את המשיח נלקחות על ידי היהדות המשיחית וניתנות להן שכבה של משמעות וסמליות חדשות שנועדו לחגוג את המשיח.

דוגמת ליל הסדר

אחת מחגיגות החגים הרבניות המורכבות והידועות ביותר היא טקס ליל הסדר שהחליף את חגיגות הפסח. טקס ליל הסדר הוא טקס סמלי המשמש להדגשת חופש מעבדות וללימוד האירוע ההיסטורי של יציאת מצרים לילדים. היהדות המשיחית לקחה את המנהגים הרבים המתמקדים ביציאת מצרים, שעיקרם קשורים לאכילת סוגים מסוימים של מאכלים (בעיקר פירות, ירקות ודגנים), וכיסתה אותם במשמעות חדשה המצביעה על המשיח ועבודתו למען ישועת האנושות.

סיכום

מאמינים משיחיים מחפשים ישועה דרך המשיח. עם זאת, היהדות המשיחית קיבלה את מצוות ה'כהונה הרבנית', סט חדש של פרשנויות כתבי הקודש, סט חדש של משמעויות חגים, ורמות שונות של מאמינים במשיח. שינויים כאלה מפלגים את עם ה' במקום להפוך את כולם לגוף אחד במשיח. הגיע הזמן שכל המאמינים במשיח יחזרו לכתבי הקודש ויעזבו מאחור את מסורות האדם.